تكنولوجيا المعلومات فى إسرائيل [الأرشيف]

بيسان مصاروة

08/12/2008, 05:52 PM

السلام عليكم ورحمة الله وبركاته

اسمح لي استاذي الكريم اضافة هذه الوظيفة على اقسام متفرقة لمناقشة الموضوع .. لانه يستحق

פער דיגיטאלי בישראל והשפעתו על מידע חברתי

הקדמה
הטכנולוגיה היא אמצעי שבעזרתו האדם מרחיב את יכולותיו הטבעית להשפיע על סביבתו, ולקדם את שאיפותיו הכלכליות התרבותיות והרוחניות. בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות טכנולוגיות משמעותית בכל הקשור ליכולת באדם לאגור מידע למיינו, לנתחו ולהעבירו ממקום למקום במהירות וללא כל מאמץ. את ההתפתחות הטכנולוגיות הזו מכנים מהפכת המידע.
טכנולוגיות המידע כמו טכנולוגיה נותנת יתרון למי שמסגל לרכוש אותה ולהשתמש בה. היא מעניקה לו יותר עושר ואושר. ומצד שני אחד האיומים המוצנעים אך החריפים ביותר של מהפכת האינטרנט (המידע) הוא הרחבת פערים חברתיים עד להקצנה (וימן, 2000). מהפכת האינטרנט אינה שוויונית, היא אינה חלה על כולם. אינה פותחת חלונות של הזדמנות שווה לכולם, ועלולה להוליך לפער ענק בין אומות ובין שכבות חברתיות. את הפער בין מי שזוכים ליהנות מפרותיה הברוכים של טכנולוגיות המידע לבין מי שלא זוכים לטעום מפרי עץ הדעת מזה מכנים " הפער הדיגיטאלי" (The Digital Gap)

פרק 1: פער דיגיטאלי
מוריסט נשיא “Markle foundation” הוא הראשון שהשתמש במונח פער דיגיטאלי שטען לקיום פער בין " בעלי המידע" (information haves) ל " חסרי המידע" (information have-nots) (סטינגר, 2005). ויורם אורעד מגדיר הפער במאמרו " שתי גדות", הפער קיים בין אלו הזוכים ליהנות מפירותיו של עידן המידע לבין אלו שאינם זוכים לכך. ומוסיף עוד הגדרה, הפער הדיגיטלי כאותו פער בין אלו המסוגלים לעשות שימוש יעיל בטכנולוגיות מידע חדשות, כדוגמת האינטרנט, לאלו מסוגלים לעשות כן. (אוורעד, 2003).
ארגון Bridges מציע חמישה היבטים אפשריים להצגת פער הדיגיטלי וכיצד לפתור אותו:
1- הפער הדיגיטלי הוא חוסר בגישה פיזית לאמצעים טכנולוגיים וחוסר בהכשרה מתאימה של הפרטים בחברה. נטל הפתרון לבעיה זו הוא על הממשלה, ארגוניה, ויוזמות פרטיות.
2- הפער הדיגיטלי פירושו חוסר במחשבים, נגישות והכשרה לשימוש בהם. יש לשער שהבעיה תיפתר מעצמה במשך הזמן אם המצב הכלכלי ישתפר, המחירים ירדו והתשתיות יורחבו.
3-הפער הדיגיטלי פירושו חוסר במחשבים, נגישות והכשרת האזרחים לשימוש בהם בגלל מדיניות ממשלתית לא יעילה. הבעיה תיפתר רק אם מדיניות הממשלה תשתנה.
4-הפער הדיגיטלי הוא מקרה אבוד, מפני שקבוצות מסיומות אינן יכולות להשתמש בטכנולוגיות המידע על מנת לשפר את איכות חייהן. כדי לפתור בעיה זו יש צורך במחשבים, הכשרה, קווי חיבור, תכנים רלוונטיים וכו'.
5- הפער הדיגיטלי הוא בעצם השתקפות של חוסר אוריינות בסיסית, עוני, בריאות לקויה. כדי לשנות זאת יש להתייחס בראש ובראשונה לבעיות אלה. (Bridges, 2001)
Anderson ואחרים מגדירים המונח פער דיגיטלי, המוכנות הדיגיטאלית או אי שוויון דיגיטאלי (digital inequality) (Dimaggio & Hargittal, 2001) המונח בא לתאר את הנגישות והשימוש האסימטריים של האינטרנט (Anderson, et al, 1995) והוא מתייחס לפער בין אלו היכולים להשתמש בצורה אפקטיבית בתקשורת טכנולוגית, לרבות האינטרנט לאלו שאינם יכולים (גליל, 2004).
מזרחי ובר (2006) מדגישים הגדרה של אנדרסון במאמרם " פער דיגיטאלי בישראל: הגדרות, הנחות ואבחנות ". אומרים שלמרות שהמונח פער דיגיטאלי מוגדר בספרות המקצועית בדרכים רבות ושונות. למרות שהגדרות אופרציונליות לנגישות משתנות ממחקר למחקר, רוב המחקרים מאמצים הבחנה בינארית בין אנשים שמשתמשים באינטרנט ובשירותים מקוונים אחרים לאנשים שאינם. כבר עם ראשית המחקר בנושאים אלה בעולם, השתמשו החוקרים השונים במונח " נגישות" כדי לבחון האם לאדם יש את האמצעים להתחבר לאינטרנט אם הוא או היא בוחרים לעשות כך (Dimaggio at el, 2004) (מזרחי, בר, 2006).
במובן הזה, קיימת נגישות עם אדם יכול לעשות שימוש במחשב במקום ציבורי (עבודה, בית קפה, ספריה) ואם אדם יכול לעשות שימוש במקום פרטי כגון בית. אך שני סוגים אלה של נגישות אינם אותו דבר. נגישות מהבית מאפשרת גמישות רבה יותר בשימוש וכמות זמן כמעט בלתי מוגבלת. לעומת זאת השימוש במקום ציבורי יכול להיות כרוך במגבלות מסויימות כגון אתרים שלא ניתן לגשת אליהם כי הם חסומים במקום הציבורי, מגבלה של זמן שכל משתמש יכול להשתמש בדור על מנת לאפשר למשתמשים אחרים לעשות שימוש בו או תשלום שיש לשלם כל פעם שימוש בציוד.(מש, גוסטבו-).
ועם התפתחות הנושא, הולכת וגודלת המודעות לכך שפער דיגיטאלי אינו כולל פערי נגישות.
בשנים האחרונות האינטרנט הולך והופך נפוץ בקרב מרבית האוכלוסייה ויותר אנשים משתמשים בו כדי לתקשר ולחפש מידע. לכן, חשוב להבחין גם הבדלים בדרך שבה אלו שכן מקוונים משתמשים ברשת, כלומר הבדלים במיומנויות המקוונת. (מזרחי, בר, 2006)
וברזילי-נהון (2003) מתעמתת עם ההגדרה הקלאסית למהו פער דיגיטלי. ההגדרה הקלאסית קובעת את מידת הפער הדיגיטלי בין אלו שיש להם מחשב+אינטרנט לבין שאין להם. הגדרה זו אולי מתאימה בשביל להבחין בין מדינות מתועשות בתוך עצמן, הפער נסוב בעיקר סביב נושא של מיומנות. (ברזילי-נהון, 2003)
סיכמו של דבר, שלתופעת הפער הדיגיטלי פנים רבות: קלינג (1998) רואה את הפער הדיגיטלי כפער טכני וחברתי (סטינגר, 2005)
בהיבט הטכני הפער קיים בזמינות התשתיות של האינטרנט, חומרות ותוכנות של טכנולוגיות המידע ובהיבט החברתי הפער מתקשר למיומנויות השימוש במכשור הטכנולוגי.

طبعا اكمل لاحقا ولكن نناقش موضوع بهذا القسم وضعت تعريف للفجوة الرقمية

وهنا نرى كيف تحاول اسرائيل معالجة الامر .. ولنرى اين نحن العرب :confused: