ممكن مساعده

[علا عصام]

اهلا وسهلا بكم

انا اقوم بعمل بحث و المصادراللازمه له لابد ان تكون باللغه العبريه كتب و ما الى ذلك و الترجمه تحتاج الى وقت طويل جدا جدا وانا لا استطيع التوفيق بينها و بين ترجمة المحاضرات

فكل ما اطلبه موقع يترجم اللغه العبريه الى اللغه العربيه او اللغه الانجليزيه لكن يترجم جمل و ليس كلمات لكى اترجم اسرع

او عضو لديه فكرة لحل هذه المشكله يساعدنى بها

و شكرا جزيلا لكم

[علا عصام]

شـكــ وبارك الله فيك ـــرا لك ...

و انا حاولت انا اصحح فى لغتى .

[م . رفعت زيتون]

..
.
لو ذكرتِ أختنا

موضوع بحثك وما هي المواضيع المطلوبه للترجمه

حتى يتسنى للأخوان مساعدتك

فمثلا أستطيع مساعدتك بالمواضيع الهندسيه

وأعمال البناء على سبيل المثال بينما يستطيع آخرون مساعدتك

في مواضيع أخرى

تحياتي
.

[مصطفى كامل]

هذه أول مشاركة لي فى المنتدى وأحب أن أوضح للأخت علا أنه ليس هناك قاموس فى أى لغة من لغات العالم يترجم جمل لأن الجملة هى مجموعة من الكلمات والتى تحتوى كل كلمة فيها على العديد من المعانى المختلفة والتى تختلف بإختلاف الموضوع أو الموقف المذكورة فيه هذه الكلمة ، فما أدرى القاموس إنك تقصدين هذا المعنى وليس ذاك.
فمهما كانت جودة هذا القاموس الذى تعتقدين أنه يمكن أن يترجم جمل لا يمكن أن يدرك الفرق بين المعانى مثل العقل البشرى . ولهذا يظل دور العامل البشرى فى الترجمة مهم جداً لايمكن أن يلغيه قاموس أى كان نوع هذا القاموس.
لهذا الحل الوحيد هو انك تأتى لنا بما تريدين أن تترجميه بأى وسيلة كانت وإن شاء الله نستطيع أن نساعدك فى ترجمتها.

وهذه كيبورد online تستطيعين بها كتابة ماتريدين ترجمته



http://www.softy.co.il/keyboard.html

[عمرو زكريا خليل]

أنصح الأخت علا بالتعب قليلاً فهذه هى أفضل وسيلة لتعلم اللغة وهى الاحتكاك وفتح القواميس وعدم الاعتماد على القواميس الالكترونية. وبالنسبة للاستعانة بالمراجع العبرية فأنت فى عملية البحث لست فى حاجة الى الترجمة الحرفية لكن تفهمين المعنى العام والفكرة الرئيسية لهذا المرجع واستخدامها فى البحث.

[علا عصام]

انا كتبت قطع اريدكم تساعدونى فى ترجمتها و انا ايضا ساحاول فيها


רק כרבע משירי הסבר אביב עצבת ביהודה נכלל במבחר החדש. כמו משא דומה של פנחס שדה שראה אור חמש שנים קודם לכן נראה סברו הראשון של אלמוג מיושן על רקע הגל החדש שפקד את השירה העברית בשנות החמישים. ואולם מה שנכון לגבי ספרו של שדה נכון גם לגבי ספרו של שדה נכון גם לגבי סברו של אלגמור : אלה הם אמנם שיריו של משורר צעיר שמתגלות בהם השפעות מהשפעות שונות מביאליק לשלונסקי( ר' מאמרו של ברוך לינק ב''עלי שיח'' 1986 24 . ועם זאת שירי " אביב עצבת ביהודה " הם שירים בוגרים ובשלים בתכלית וברובם ניכר קולו הייחודי של המשורר . הפאתוס הממלא את הספר הוא ( בעיעי לפחות ) מעלה אמנותית גדולה- בניגוד למקובל בביקורת ומן הסתם גם בניגוד למה שחש המשורר מאוחר יותר בשנות השישים כשהשתנה סגנונו .

[علا عصام]

למרות השינוי נותר בעינו יחסו אל השירה ולא ייעודו כמשורר אך הטון ואמצעי ההבעה השתנו מאוד . את מקום הטון הפתטי יורש ההומור הנהפך לעתים לסטיריות עוקצת וסרקסטית . הייצוגים הסמליים והמופשטים של המציאות מפנים מקומם לחומרים קונקרטיים - חלקי מציאות מוחשיים מאוד שמוענקת להם לעתים אותנטיות כמו - תיעודית ושבהתחברם זה לזה הם יוצרים כפי שכבר ציינו רצף קולאז'י . השיר צומח לרוב מתוך אנקדוטה כלשהי המתקשרת באמצעות ההיזכרות האסוציאטיווית לאנקדוטות נוספות והצירוף עשוי להיות מפתיע ובעל אפקט קומי . שירתו של אלמוג שואבת את נושאיה מחיי היומיום מהוויית חייהם של אנשים פשוטים . המשורר כותב שיר על נסיעה ברכבת לחיפה ( ''סע ברכבת ישראל '' עמי 125 - 126 ) ותחילה מעורר בוהנוף הנראה מבעד לחלון את זכר העבר ( ''קיץ נשלף בשדות . פסי רכבת זכרונות ארץ ישראל '' ) . אך כמו בשירים אחרים אין הוא שוקע בתוך עולמו הפנימי אלא מפנה מבט אל הגלריה האנושית של נוסעי הרכבת וההתבוננות בהם תופסת את מקומה של ההתבוננות פנימה אל תוככי נפשו שלו . זו דוגמה אופיינית לנהייתה של שירת אלמוג אחר ''הקומדיה האנושית'' על שלל טיפוסיה .

[علا عصام]

יסוד המחאה החברתית נמשך בספרים המאוחרים יותר אבל מעתה הוא קשור בהעמדה הניגודית של ההווה ( שנות השבעים והשמונים ) מול העבר - הידרדרותן המוסרית והסתאבותן של החברה והמדינה לעומת התום והפשטות של ארץ - ישראל בימים של טרם מדינה אולי גם לעומת האידיאליזם של שנות החמישים המוקדמות שעדיין היה בכוחו לשמש מקור השראה לשירת המחאה המוקדמת של המשורר . בשירים המאוחרים מ''הצדעה לישראל '' ואילך משתנה היחס לעולם הילדות ולדמות האב והם עומדים בסימן הפיוס והקירבה המשתנה היחס לעולם הילדות ולדמות האב ובנו בשיר ''אם תראו סוכה עפה תדעו'' ממחיש את הקשר בין השניים ). ''בשעות של מבוכה ואובדן זהות עצמית אני עולה אל בית אבא'' מתוודה המשורר ( רחוב הרצל'' עמי 58 ) .

[علا عصام]

יש בין המבקרים שהגדירו את יחסו של השורר אל עברו כנוסטלגי . ברוך לינק למשל מציין ''התייחסות ונטייה נוסטלגית לילדות ולמייצגיה השונים בשירים'' . לעומת זאת מטעימה רנה ליטוין ( ''הארץ'' 81.8.28 ) כי ''שחזור העבר אינו נושא אופי של נוסטלגיה לעולם שכולו טוב אלא התרפקות על עולם ערכים אשר גם הפרספקטיבה הביקורתית אינה גורעת מן ההזדהות עם יופיו'' שכן עניינם של השירים '' לא אידיאליזציה של עולם ההולך בגדולות אלא אהבתה של תקופה שמצאה אושר ושמהה בקטנות . ואמנם אלמוג אינו מעלים את המצוקה והסבל שידע בילדותו אלא שהתנגדותו להווה היא כהעזה עד שהדבר מביא אותו לראייה בלתי - מאוזינת של העבר שהרי ממקורות אחרים אנו למדים לא רק על עוני ומצוקה חומרית בא''י המנדטורית אלא גם על אי - צדק חברתי על שחיתות ונוון מוסרי . בדומה לנביא שזכר לאומה הישראלית את חסד נעוריה את לכתה בדבר וכאילו שכה את כל אשר עוללה בימי נדודיה גם המשורר מבליט את הניגוד בין תל-אביב שעבר להווה .